?

Log in

הנדידה הגדולה

פתחתי את הבלוג הזה ב-LJ לפני כשנתיים, כי כאן היו האנשים שרציתי לקרוא אותם ולהגיב להם. מאוחר יותר התחלתי גם לכתוב בו, ולעד תהיה שמורה לו פינה חמה בלבי. אבל הוא מיושן ומרגיז במובנים רבים, ולכן אני אורז ועובר. הנה הכתובת החדשה של הבלוג, אתם מוזמנים כתמיד - יש תה וסימפתיה. אולי גם עוגיות.

http://kenny1066.wordpress.com/

גם כאן בעיניים של מדען

צפו בסרט של יואב, הפיצו אותו והביאו גאולה לעולם

 

שוב המבט ההוא

ביום חמישי הייתה איזה שיחה בעבודה, שבמהלכה ציטטתי את הכלל ההלכתי לגבי חמץ ("לא ייראה ולא יימצא"), ובתמורה זכיתי בין השאר למבט של הפתעה. הפעם הוא בא ממישהי חדשה יחסית שעובדת אתנו, אישה צעירה דתייה שהופתעה לשמוע את הציטוט ממי שהיא מכירה כאדם חילוני ובן קיבוץ. זו לא הפעם הראשונה שאני זוכה למבט ההפתעה הזה, שתי הפעמים הזכורות לי ביותר הן ממרצה שלי באוניברסיטה (ככשאלתי אם יש באסלאם דיון מקביל לדיון של "תנורו של עכנאי") וממי שערך לי ריאיון קבלה לפני שהתחלתי ללמוד בבית המדרש של התנועה ליהדות מתקדמת (כשהוכחתי לו שלא רק שאני מסוגל להתמצא בדף גמרא אלא גם מסוגל לקרוא כתב רש"י, כשהספר מפנה אליו ולא אליי). המבטים האלה כבר לא מפתיעים אותי, אבל הם גורמים לי לאכזבה מפעם לפעם.

הם לא מפתיעים אותי כי הסכנתי כבר עם זה שאני יוצא דופן בידע שלי במקורות היהודיים (ואולי גם באהבה שלי אליהם?) ביחס לרוב האנשים מרע דומה. אבל הם מאכזבים אותי כי הם יוצאים מנקודת הנחה של בורות וניכור. ההפתעה הזו נובעת מכך שלא מצפים מאדם "חילוני" שיכיר את המקורות של תרבותו, וזה מעציב אותי שוב ושוב. "העגלה הריקה" שדתיים אוהבים עליה היא הנחת יסוד שכולה שלהם - כאשר הם מניחים מראש מה צריך להיות תוכן העגלה ומניחים מראש שאיש פרט להם לא מכיר את התוכן הזה. שלא לדבר על אלה מהם שמניחים שלאיש אין זכות לאותו תוכן חוץ מלהם. לשמחתי רוב האנשים הדתיים שאני מכיר אינם כאלה, אבל גם בקרבם (כמו אותה אישה מהעבודה) הנחת היסוד הלא-מודעת הזו קיימת.

היום ערב פסח, ובעוד כמה שעות אני אצא ל"סדר" שבו ככל הנראה הקריאה בהגדה תהיה מינימלית (אם תהיה). ההגדה אינה טקסט מקודש, נוספו לו ונגרעו ממנו חלקים במשך מאות שנים. המצווה העיקרית של ליל הסדר (היום משאין מקדש ואי-אפשר להקריב את קרבן הפסח) היא לספר ביציאת מצרים. כל עוד נוכל להזכיר לעצמנו בערב זה שחירות היא זכות בסיסית של כל אדם ויש אנשים בעולם שאינם נהנים ממנה - דיינו. ["דיינו" דרך אגב, הוא טקסט מסביבות המאה ה-10. רס"ג אומר שמי שרוצים להאריך את הסדר, מעבר לדרישות המינימליות, יכולים להוסיף אותו להגדה.]

חג חירות שמח.
מכונת כתיבה עם חיבור USB (נלקח מהבלוג של ברוס סטרלינג).



47 שנות ד"ר הו ב-6 דקות (נלקח מפה ומשם, כבר לא זוכר מה היה המקום הראשון שבו נתקלתי בזה).



קורי דוקטורוב ב TEDxObserver על פרטיות ברשת וחינוך (נלקח מבויגכפול, כמובן).

Inception - כמה מחשבות

כשיצאתי מהסרט Inception (אני מעדיף לא להתייחס אליו בשם העברי האומלל שנתנו לו) אחרי שראיתי אותו בקולנוע חשבתי שהוא בינוני למדי, רדוד למדי, וארוך מדי בכחצי שעה. השבוע ראיתי אותו שוב, ולצערי הצפייה השנייה לא גרמה לי לשנות את דעתי.
 
Read more...Collapse )

תהייה

בכל פעם שאני מתחיל פרויקט חדש - תרגום או כמו היום קריאה ועריכה של סיפורים לשנתון - אני עושה סדר על השולחן ומפנה ממנו ניירת שהצטברה עליו. לעתים אני אפילו מנקה ממנו את האבק (!). ובכל פעם אני תוהה אם אני עושה את כדי לפנות מקום לעבוד בנוחות, או סתם כדרך לדחות עוד מעט את הבלתי נמנע.

שיכרון הכוח

מישהו הגיע אל הבלוג ההוא ממילות החיפוש "תוכניה עולמות" בגוגל. זה נראה לי מוזר שהמחרוזת מובילה לשם ולא לאתר עולמות. אז עשיתי את החיפוש בעצמי והתברר לי שאכן התוצאה הראשונה מובילה לבלוג שלי. התוצאה מהאתר של עולמות נמצאת רק במקום החמישי. כנראה שגוגל מקדמים התוצאות של בלוגר (ששייך להם) אבל עדיין מוזר לי שהודעות על עליית התוכניה מד"ב ופנטסיה של אוניברסיטת בן גוריון מדורגת לפני האתר של הככנס. או שאני ממש לא מבין את שיטת הדירוג של גוגל.

מחשבה בעקבות סיפור

אחד הסיפורים שנשלח לשנתון (ונדחה) עורר בי את המחשבה הבאה. נגיד שהאחים וואשובסקי באמת היו יודעים לכתוב, והיו הופכים את בני האדם לא רק לספקי אנרגיה אלא גם ליחידות חישוב. כלומר, בני האדם היו המעבדים שהיו יוצרים את המטריקס, היו יוצרים את אותה אשליה שהפכה אותם לאסירים עיוורים.
לי זה נשמע ממש מגניב. או שאני טועה?

חללית לפסח

יש לי חברה בעבודה, שאחותה וגיסהּ הם חבד"ניקים מהזן הנוטה לסהרוריות. בכל פסח הם אוהבים למצוא "חומרה" חדשה וכל השטויות האלה. לפני כמה ימים היא תיארה איך המטבח שלהם נראה בפסח ואמרה שהוא מזכיר חללית - הכול מכוסה נייר כסף, כולל הרצפה פחות או יותר.
שנאמר - אללה יוסטור ולהקתו.